קשיים בשיתוף הורים הקשורים להורים:
למספר רב של הורים אין זמן "להיות הורים" ולהגיעה לפעילויות בית ספריות, לא מעט הורים עסוקים יותר בצרכים הכלכליים של ילדיהם ופחות בצרכים החינוכיים. חוסר הנוכחות ההורית מקשה על הורים לבסס סמכות הורית ולהתמודד בצורה יעילה עם מצבי סיכון. חלק לא מבוטל מההורים נמנעים מלהתמודד בצורה אסרטיבית עם ילדם בשעת הצורך, תקשורת הנדרשת על מנת למנוע מצבי סיכון. כולל תקשורת אסרטיבית עם ילדים המתנגדים שהוריהם יתלו חלק בפעילויות בית ספריות. לא אחת שמעתי הורים שלא הגיעו לפעילות כי" הבן שלי לא הרשה לי". אכן ישנם ילדים המונעים מהוריהם להגיע לפעילויות בצורה עקיפה ובצורה ישירה.
סיבה נוספת קשורה לקשיי שפה של חלק מהורים בעיקר הורים עולים מחבר העמים ויוצאי אתיופיה. כיום יש מעט תוכניות בחינוך הפורמלי המנסות להתמודד עם תחושת הניכור, הזרות וחוסר ההבנה שהורים עולים חווים.
כמו כן ישנם הורים "שחיים בסרט" כפי שבני-נוער נוהגים לציין. לא אחת אני שומע הורים המציינים שהפעילות "לא קשורה לילד שלי ". הורים רבים לא יודעים מה קורה עם ילדם במרחבים שבהם הם לא נוכחים ומאמינים שמצבי סיכון לא קשורים לילדים שלהם.
קשיים בשיתוף הורים הקשורים למערכת החינוך:
תפיסת בית הספר ודפוסי ההתמודדות של המערכת החינוכית, גם היא תורמת לא אחת לקושי של שילוב ושיתוף הורים במלאכת המניעה. ראשית, ניתן לראות בחלק לא מבוטל מבתי הספר חוסר מוטיבציה של הצוות החינוכי (בעיקר המורים) לשלב ולערב הורים בתוכניות מניעה. הסיבות כוללות בין היתר עומס עבודה, תחושת ייאוש של אנשי החינוך מניסיונות כושלים, חוסר במסורת בית ספרית לגבי שותפות ומעורבות הורית ופחד מהורים ומתגובות הורים. לעיתים כאשר אנחנו מגיעים לקיים פעילויות הורים-ילדים בבתי ספר, אנחנו צריכים "להרגיע את הצוות החינוכי" בשל המתח הרב שבו הוא נמצא בגלל המפגש עם ההורים.
סיבות נוספות קשורות לדפוס היחסים והתקשורת בין הצוות החינוכי להורים. רוב בתי הספר בעיקר חטיבות ביינים ותיכונים, מתקשרים עם הורים בנושאים הקשורים ליכולות הקוגניטיביות והלימודיות של הילד, על אירועי חרום או בעקבות ביקורת של ההורים כלפי המסגרת החינוכית. כמעט ולא קיימת חשיבה משותפת ופעילויות חוויתיות המערבות ומשתפות הורים באופן רציף. כמו כן, משאבים מוגבלים וחוסר חשיבה יצירתית בנוגע לדרכים שבהם ניתן לשתף ולערב הורים ושווק לא יעיל של תוכניות, תורמים גם הם לקושי הקיים בשילוב הורים.
כיצד ניתן לשלב הורים בפעילויות המניעה הבית ספריות?
מניסיוננו בעבודה עם מספר רב של בתי ספר ניתן לראות דפוסי עבודה בית ספריים המובילים להצלחה בשלוב הורים בתוכניות, להלן רשימה חלקית של דפוסים אלו:
? בתי ספר המשתפים הורים בתוכניות בצורה ממוקדת וקצרת טווח.
? בתי ספר עם מסורת של שותפות ומעורבות הורית על בסיס אמפטי.
? בתי ספר שמשתפים בצורה פעילה וועדי הורים בתהליכים חינוכיים.
? בתי ספר שלא נרתעים להשתמש בכל האמצעים האפשריים על מנת לשווק את הפעילויות.
? דרישה חד משמעית למעורבות והגעת הורים, כולל הטלת סנקציות כלפי תלמידים שלא מגיעים לפעילויות.
? תוכניות שהורים - וילדים מגיעים יחד לפעילויות.
? בתי ספר שלא מאוימים מביקורת של הורים אלה רואים בה הזדמנות ליצירה משותפת.
? בתי ספר הרואים בחיזוק הקשר עם ההורים כמטרה המעוגנת בצורה שיטתית בסדר היום הבית ספרי.
? בתי ספר שלא נבהלים מכישלונות ורואים את השיתוף כתהליך.
מה ניתן לעשות?
? לחזק את האמונה הפנימית בחשיבות הקיימת בשיתוף הורים בקרב מורים.
? לחזק שותפות הורים פעילה בתהליכים חינוכיים המתרחשים בבית הספר ולהגביר את הצפייה והדרישה מההורים למעורבות, כולל מעורבות וועדי הורים בצורה פעילה בתכנון, קבלת החלטות ושווק.
? להימנע מלראות בהורות המודרנית כפתולוגיה, אלה הורות בשינוי הזקוקה להדרכה בתוכניות קצרות טווח בהם מתקיימת תקשורת ישירה בין ההורים לילדיהם ולא רק מפגשים בהם ניתן ידע להורים.
? להעביר להורים את המסר שבלעדיהם היכולת של מערכת החינוך להתמודד עם הבעיה מוגבלת
כיצד ניתן לשווק תוכניות המשלבות הורים ביתר יעילות?
? שימוש באמצעים אלקטרוניים כולל דוא"ל, SMS ואתר בית הספר.
? ניצול אסיפות הורים לשווק תוכניות ואזכור לגבי פעילויות עתידיות כולל עלוני הסברה.
? לדוור הזמנות לפעילות להורים ישירות לבית ההורים.
? ליצור קשר ישיר עם ההורים כולל טלפונים.
? לעודד עבודה מערכתית ולא לראות בתוכניות "פרויקט של היועצת".
? דרישה מהמורים למעורבות בתהליכים השונים.
? פרסום התוכניות בכל דרך אפשרית.
? שווק תפיסת השותפות והצורך במעורבות לאורך כל השנה.
